לָבָן

לָבָןII m. (b. h.; v. לָבַן) white; white color, white substance. Gen. R. s. 73 בן ל׳ a white child, opp. כּוּשִׁי Men.IV, 1 התכלת … את הל׳ the absence of the blue fringe is no obstacle to using the white one Bekh.45b, v. בָּהַק. Lev. R. s. 31 אין אדם רואח מתוך הל׳וכ׳ man does not see through the white (of the eye). Yoma 75a ל׳ כמרגלית, v. גַּד II. Ib. VII. 4, a. fr. בגדי ל׳ garments of white stuff. Ib. 1, v. אִסְטַלִּית; a. v. fr.שְׂרֵה (ה)ל׳ a bright, shadeless field, vegetable or grain field, opp. שדה אילן orchard. Shebi. II, 1. M. KatI, 4c; a. fr.Pl. לְבָנִים, לְבָנִין. Mikv. VIII, 2 (מים) ל׳ נמשכים white and cohesive matter (urin). Tosef.Sabb.I, 22 חל׳ white garments, opp. צבועין colored; a. fr.Fem. לְבָנָה. Y.Shek.VI, 49d bot.; Cant. R. to V, 11 אש ל׳ white fire. Sifra Thazr., Neg., Par. 5, ch. 13 מה פשתים ל׳ אף צמר ל׳ as ‘linen means ‘of natural white color, so does ‘wool Gen. R. s. 73 שחורה או ל׳ is it the portrait of a black or of a white person?; a. fr.Pl. לְבָנוֹת. Macc.20b במלקט ל׳וכ׳ when he plucks the gray hair from among the black. B. Kam.60b; a. fr.